בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' יכין חקל חברה לתעשיות שימורים בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת התובע לא לחייבו בקיום הליכים מקדמיים כלפי הנתבעים, שעניינם העברת טופס ויתור על סודיות רפואית ומתן תשובות לשאלון.

בתיק מתנהלת תביעת שיבוב של התובע בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). ביום 5.8.96 ארעה תאונה בה נפגע במסגרת עבודתו אבו זאיד הילאל, יליד 1983, כבן 13 ביום התאונה (להלן: "הנפגע"). תביעת הנזיקין של הנפגע, שהוגשה בשנת 1997, סולקה בפשרה ע"י הנתבעות 1-2 ו – 4. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי התובע והתובע שילם וישלם לנפגע גמלאות במסגרת ענף נכות מעבודה. התובע טוען כי על הנתבעים לפצותו בגין הגמלאות ששילם וישלם, זאת בשל אחריותם כלפי הנפגע. לתביעה צורפה חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר גולדברג מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, הקובעת לנפגע נכות בשיעור 25%. מדובר בחוות הדעת שהוגשה במסגרת התיק שהתנהל בין הנפגע והנתבעים.

ביום 25.3.09 התקיימה ישיבת ק"מ ראשונה בתיק. ב"כ הנתבעות 1-2 טען כי הנתבעות מעוניינות לבדוק את הנפגע. כמו כן ביקש מענה לשאלון. ב"כ התובע ציין כי הוא מסכים כי הנתבעים זכאים לבדוק את הנפגע וכי הוא יפנה לנפגע ויבקש ממנו לענות על שאלון. בסיום הדיון ניתן צו להשלמת הליכים מקדמיים, לרבות תשובות לשאלון, בתוך 45 יום.

ביום 16.6.09 הגישו הנתבעות 1-2 בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית מצדן, עד להעברת טופס ויתור על סודיות רפואית, תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון. הנתבעות טענו כי בהעדר טופס הוס"ר ותשובות לשאלון נבצר מהנתבעות לשקוד על מלאכת איסוף התיעוד הרפואי אודות הנפגע ולכן אינן יכולות לבדוק את הנפגע. התובע הגיב ביום 8.7.09 לבקשה וטען כי הנפגע אינו בשליטתו והתובע אינו יכול לכפות על הנפגע חתימה על טופס וס"ר ומתן תשובות לשאלון. עוד טען התובע כי ברשות הנתבעות צריך להיות טופס וס"ר ותשובות לשאלון שניתנו להן במסגרת תביעת הנפגע כנגדן.

ביום 9.7.09 התקיימה ישיבת ק"מ נוספת. ב"כ התובע ציין כי לא הצליח ליצור קשר עם הנפגע. ב"כ הנתבעות 1-2 ציין כי הוס"ר שניתן במסגרת תיקו של הנפגע ניתן עת הנפגע היה קטין ולא ניתן לעשות בו שימוש כיום. עוד ציין כי הוא בצע מסירת הודעת צד שלישי לאביו של הנפגע כך שנראה שהנפגע ניתן לאיתור. ב"כ התובע ציין כי ינסה לאתר את הנפגע. בסיום הדיון נקבע כי התובע ידאג להעביר וס"ר ותשובות לשאלון בתוך 30 יום ואם קיימת מניעה לכך עליו להודיע זאת בתוך 30 יום.

לא הוגשה כל הודעה מטעם התובע. ביום 6.12.09 התקיימה ישיבת ק"מ נוספת. ב"כ התובע התייצב בשם כל הצדדים וציין "אנו פועלים לסיום הליכים מקדמיים". בהתאם לכך נקבע התיק לק"מ נוסף.

ביום 22.3.10 התקיימה ישיבת ק"מ נוספת. בישיבה זו הודיע ב"כ התובע כי לא הצליח עדיין לאתר את הנפגע. בדיון זה ב"כ התובע שינה טיעוניו והצהרותיו וטען כעת כי אין עליו כל חובה להחתים את התובע על וס"ר או על שאלון והוא אינו "פקיד" של הנתבעות. לעניין ההצהרות שניתנו בישיבות ק"מ הקודמות, על פיהן התובע ידאג להחתים הנפגע על המבוקש, טען כי "עשינו טעות בדיונים הקודמים" ובסך הכל התובע התכוון "לעשות טובה" לנתבעים. ב"כ הנתבעות 1-2 חזר וטען כי מדובר בתביעת שיבוב, כאשר התובע נכנס בנעלי הנפגע וחלות עליו החובות שחלות על הנפגע וכי לנפגע חובה לשתף פעולה עם התובע. עוד טען כי לתובע קיימות סנקציות כנגד הנפגע אם לא ישתף פעולה וכי טופס הוס"ר שהוגש בתביעת הנפגע אינו תקף עוד.

שני הצדדים צרפו פסיקה אשר תומכת, לשיטתם, בטענותיהם.

תחילה, טופס הוס"ר. בעניין זה דין טענות הנתבעות להתקבל. יש לזכור כי בהתאם לתקנה 128 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ומשהגיש התובע חוות דעת שבמומחיות רפואית אשר בכוונתו להסתמך עליה במסגרת תביעה זו, רשאיות הנתבעות לדרוש כי נושא חוות הדעת, הוא הנפגע, יעמוד לבדיקה על ידי מומחה מטעמן. לצורך העמדת הנפגע לבדיקה, זכאיות הנתבעות לאסוף את כל המידע הרפואי הרלוונטי לגביו, לרבות מידע מעודכן. על מנת לאסוף מידע רפואי הנתבעות זקוקות לטופס ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי הנפגע. העברת הוס"ר היא חלק מחובת התובע לאפשר קיום בדיקה רפואית לנפגע. הטופס צריך להיות טופס שניתן להשתמש בו כיום. טופס שניתן לפני כ – 14 שנים, עת היה הנפגע קטין ולצורך שימוש בתיק אחר, אינו מספק. לפיכך, חובה על התובע להמציא לנתבעות טופס וס"ר עדכני חתום על ידי הנפגע. אם לא כן – יש לראות בכך אי היענות לדרישת הנתבעות להעמיד את הנפגע לבדיקה. בהתאם לתקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין, אי היענות לדרישה זו – תביא לכך שהתובע לא יוכל להיזקק להוכחה של עניין ברפואה מטעמו בתובענה זו. יש לציין כי הפסיקה עליה נסמך ב"כ התובע אינה מתייחסת כלל לנושא של העברת טופס וס"ר והיא עוסקת בחתימה על שאלונים בלבד. לאור האמור, על התובע להמציא לנתבעות 1-2 טופס וס"ר חתום על ידי הנפגע בתוך 45 יום, שאם לא כן לא יוכל להסתמך על חוות הדעת שהוגשה מטעמו ולהוכיח עניין שברפואה.

ובנושא השאלון. אכן, ההלכה היא כי לא ניתן לחייב מי שאינו בעל דין להשיב על שאלון בתיק (ע"א 218/63 מדינת ישראל נ' ריבק, פ"ד יז 1984). זהו גם נוסחה של תקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם לכך גם ניתנה הפסיקה אליה מפנה ב"כ התובע לעניין היעדר חובה של המוסד לביטוח לאומי להמציא תצהיר תשובות לשאלון חתום על ידי הנפגע (וראה למשל ת.א. (חי) 984/04 המוסד לביטוח לאומי נ' כפר ויתקין, 5.2.06; ת.א.(חי)881/05 המוסד לביטוח לאומי נ' רמפלט, 8.7.07). עם זאת, יש לערוך הבחנה בין שאלון המופנה ישירות למי שאינו בעל דין ובין שאלון אשר מופנה לבעל דין, אשר אמור הוא עצמומ להשיב עליו, כאשר לצורך מתן חלק מהתשובות יהא עליו להעזר גם בידיעותיהם של אחרים, וכפי שמציין ד"ר זוסמן בספרו: "יש ובעל דין נדרש להשיג ידיעות מאדם אחר כדי שישיב על שאלון, אך אין הוא חייב להגיש אלא את תשובתו שלו" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 451). בהתאם לכך, לא ניתן לחייב את התובע להחתים את הנפגע עצמו על תצהיר תשובות לשאלון, אך ניתן לחייב התובע עצמו לענות על השאלון. חלק מהתשובות יענו בהתבסס על מסמכים המצויים בתיקי התובע ובידיעת עובדיו ולצורך מתן חלק מהתשובות יפנה התובע לנפגע על מנת לקבל ממנו המידע הדרוש. על התובע לעשות כל מאמץ על מנת להשיג המידע הנדרש, ובהקשר זה יש לזכור את חובת הנפגע לשתף פעולה עם התובע, להושיט לו כל עזרה ולסייע לו במסגרת תובענה זו בהתאם להוראות סעיף 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כאשר לתובע עומדת הזכות לשלול מהנפגע את הזכות לגמלה אם לא יעשה כן. אם, לאחר שיעשה כל המאמצים הסבירים על מנת להשיג המידע, עדיין לא יוכל התובע להשיב על השאלון, יפנה בבקשה מתאימה, יציין את המאמצים שעשה, ויבקש לפטור אותו ממתן תשובות לגבי חלק מהשאלות. יתכן ובמקרה זה תיתן החלטה המשהה את חובת התובע להשיב על אותן שאלות עד למועד הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו. (וראה לתוצאה דומה וחיוב המוסד לביטוח לאומי להשיב על שאלון תוך קבלת מידע מהנפגע - ת.א. (ת"א) 44406/07 המוסד לביטוח לאומי נ' עיריית מודיעין, 15.9.08). לאור האמור, הנתבעות יעבירו בתוך 15 ימים לתובע שאלון ובו שאלות המופנות לתובע עצמו. התובע ישיב לשאלון בתוך 45 יום מיום שיקבלו. לגבי שאלות שלא יוכל להשיב, למרות קיום מאמצים סבירים מצדו להשיג התשובות, יש להגיש בקשה מתאימה בתוך תקופה זו. חוות דעת מטעם הנתבעות תוגש בתוך 60 יום לאחר קבלת וס"ר ותשובות לשאלון.

ניתנה היום, ט' ניסן תש"ע, 24 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: